כשהילד באי שקט תמידי יש ילדים קולניים, תזזיתיים, נוגעים – ואנחנו ישר מבינים שיש פה משהו רגשי. ויש גם ילדים אחרים, שהסערה הרגשית שלהם לובשת צורה אחרת: שואלים שאלות בלי סוף מזיזים כל חפץ לידם נוגעים, מדברים, קוטעים, משנים נושא כל הזמן לא מצליחים להישאר ברגע אז אמנם הם "אסופים" יותר מבחוץ, אבל מבפנים גם להם יש אי שקט פנימי רגשי . מה זה אי שקט פנימי אצל ילדים? אי שקט פנימי הוא מצב שבו המערכת הרגשית של הילד מופעלת בעוצמה – גם בלי גירוי ברור. זה לא כעס, לא עצב, לא פחד – אלא תערובת

כשהכאב הפנימי של הילד הופך לקול חיצוני (כתבה 7 בסדרה) זה קורה ברגעים הכי שבריריים: הילד נכשל במשהו קטן, ננזף, או רב עם חבר. ואז יוצא ממנו המשפט שמכווץ לך את הלב: "אני שונא את עצמי" או גרסה אחרת: "אני הכי גרוע שיש" "אני לא שווה כלום" "הלוואי שלא הייתי קיים" אנחנו עומדים מולו – ולא מאמינים שזה מה שהוא מרגיש. אבל הוא מאמין לזה. כי זה מה שהוא שומע בתוכו. מה עומד מאחורי המשפט הזה? זו לא דרמה. לא מניפולציה. ולא “חיפוש תשומת לב”. זה קול פנימי שנולד מרגש עמוק של כישלון, בדידות, חוסר

כתבה מספר 6 בסדרה: "כל הדברים שהילד שלי מרגיש – אבל לא יודע להגיד לי " הוא קיבל ציון נמוך במבחן? הוא לא נבחר לקבוצת הכדורגל? הוא ראה שילד אחר קיבל מחמאה? והתגובה? "לא אכפת לי." "זה גם ככה לא מעניין אותי..." "גם ככה זה מטומטם." וזה נשמע כאילו הילד אדיש. אבל בעצם, זו לא אדישות – זו הגנה . “לא אכפת לי” הוא לפעמים הדרך הכי אמיצה להגיד “זה פגע בי” ילדים (וגם מבוגרים) לא תמיד מרשים לעצמם להרגיש פגיעים. כשכואב – לפעמים יותר קל לבנות חומה מאשר להודות בכאב. אז הם אומרים לנו (ולעצמם):

כתבה #5 בסדרה: "כל הדברים שהילד שלי מרגיש – אבל לא יודע להגיד לי" הילד שלך שואל: "אבל מה אם לא תבואי בזמן?" "ומה אם אפסיד את ההפסקה?" "ומי יהיה איתי שם?" ואתה עונה, שוב ושוב… והוא שואל, שוב. אתה כבר מתחיל לאבד סבלנות. הוא הרי כבר יודע  את התשובה. אז למה הוא ממשיך? כי לפעמים – שאלה חוזרת היא לא חיפוש אחר מידע. היא חיפוש אחר ודאות רגשית. והיא מגיעה מהלב, לא מהראש. הצורך העמוק: להרגיש בטוח בעולם שאין בו שליטה עבור ילדים, העולם הוא לעיתים בלתי צפוי ומבלבל. דברים משתנים – מורה פתא

הוא פתאום מתחצף לאח שלו. היא לא מוכנה ללכת למסיבת יום הולדת של חברה. הוא צוחק כשחבר אחר מצליח – אבל העיניים שלו כועסות. יש ילדים שמבטאים קנאה בשתיקה. יש כאלה שזה יוצא מהם בציניות, לעג או אפילו אלימות. והדבר הכי חשוב שנבין הוא: קנאה היא רגש אנושי ובריא – אבל ילד לא תמיד יודע מה לעשות איתה. מהי קנאה אצל ילדים? קנאה היא תחושת החוסר שמתעוררת כשרואים מישהו אחר מקבל משהו שאנחנו רוצים. אבל בניגוד למבוגרים, ילדים לא תמיד יודעים שזה מה שהם מרגישים. במקום לומר: "הלוואי שזה היה לי... "

סיטואציה שחוזרת על עצמה: השעון מראה 07:45 בבוקר. אתם מתארגנים, ממהרים לצאת. ופתאום - "לא רוצה ללכת!" לא לבית הספר. לא לחוג. לא לפעילות שעד לפני שבוע הילד כל כך אהב. וזה לא כי כואבת לו הבטן. זה לא עייפות. זו פשוט התנגדות גורפת, לא מוסברת, לפעמים אפילו מפתיעה. מה קורה פה? אמנם כל מקרה לגופו, אבל התשובה היא לעיתים קרובות עמוקה: הילד לא מתמרד. הוא גם לא סתם "מתפנק". הרבה פעמים, כשילד אומר "לא רוצה ללכת" - הוא בעצם אומר: "יש שם משהו שאני לא מצליח להתמודד איתו. אבל אני לא יודע להסב

זה מתחיל בסיטואציה מוכרת: השעה שבע בערב. ערב רגיל, אבל בשביל הילד, היה שם משהו מתסכל. והוא צורח. "לא רוצה את זה!" נכנס לחדר. טורק את הדלת. מה קורה פה? רובנו בשלב הזה אומרים לעצמנו: "הוא מתוסכל. אולי בגלל משהו שקרה בבית הספר. אולי עייף. אולי סתם בודק גבולות." אבל מה אם נאמר שיש שם עוד שכבה? עייפות רגשית – מה שהילד לא יודע לבטא במילים אנחנו רגילים לזהות עייפות פיזית – ילד שמפהק, נשכב על הספה, מדבר פחות. אבל עייפות רגשית נראית אחרת: * היא יכולה להתבטא בזעם פתאומי * היא תצא על דב

על הבחירה בין לתמוך לבין לתת לילד לחוות "כישלון" - ואיך לדעת מה נכון מתי יש רגעים שבהם אנחנו רואים את זה מתרחש מול העיניים: ילד מנסה...

אם אתם קוראים את השורות האלה, כנראה שאתם הורים לילד או ילדה מקסימים - אבל לא תמיד פשוט לדעת איך לכוון אותם. הורה שרואה את הילד שלו מתקשה...

"אמא, אני לא רוצה ללכת למסיבה של נועם. אני פשוט לא רוצה!" המילים האלה יוצאות מפיו של הילד שלכם, ואתם עומדים מול דילמה מוכרת כל כך: מצד...

הוא הגיע לקליניקה שלי בפעם הראשונה, אחרי חודשים שההורים ניסו למצוא מסגרת שתתאים. מדובר בילד עם חרדה חברתית, כזו, שממש מקפיאה את הגוף....

כשהילד הזה הגיע אליי בפעם הראשונה, ההורים לא השאירו הרבה מקום לדמיון. "הוא לא יודע להפסיד" הם כתבו לי ישר בהתחלה בשאלון ההיכרות שלנו....

השבוע, באמצע האימון, אחד הילדים בעט פתאום חזק בשק האיגרוף. זה היה מחוץ להקשר, ובדיוק שניה אחרי שהבהרתי שאני לא מרשה להגיע לשקים כרגע. לא...

פעם, כל דבר קטן היה מדליק אותו. תרגיל שהיה טיפה קשה מדי, ילד שהקדים אותו בתור, מדריך שנתן משימה שהוא לא הבין עד הסוף – והכול התפרץ....

כהורים, אנו רוצים לראות את ילדינו יוצרים קשרים בקלות, מתחברים לחברים חדשים ונהנים מסיטואציות חברתיות. אבל יש ילדים שמתמודדים עם חששות או...

רובנו כהורים רוצים שילדינו יגדלו להיות בטוחים בעצמם. אנחנו מחמיאים להם, אומרים להם כמה הם חכמים, כמה הם מוכשרים, ואיך הם יכולים לעשות כל...

הרגע הזה שבו הילד חוזר מהחוג בפנים נפולות ואומר "לא רוצה ללכת יותר!"  מוכר לך? אולי הוא בכלל לא רצה לנסות מלכתחילה, ואתם שכנעתם אותו כי...

אחת המיומנויות המרכזיות בלמידה חברתית-רגשית אצל ילדים ביסודי היא התמדה במשימה. התמדה אינה רק יכולת להמשיך במשימה עד לסיומה, אלא היא גם...

כהורים, אין דבר שאנחנו רוצים יותר מאשר לראות את ילדינו מאושרים ומשגשגים. אבל מה קורה כשאנחנו רואים את ילדנו מתקשה חברתית? התחושה יכולה להיות מכאיבה ומתסכלת, ולעתים קרובות אנחנו מוצאים את עצמנו תוהים: "מה אני עושה לא נכון?" אבל מה אם אגיד לכם שהמרכיב הנסתר בקשיים החברתיים של ילדכם עשוי להיות משהו שאתם בכלל לא מודעים אליו? הפחד שמנהל אותנו ההורים כשאנחנו רואים את ילדנו מתקשה ליצור קשרים חברתיים, הפחד והחרדה יכולים להשתלט עלינו. אנחנו מתחילים לדמיין תרחישים קודרים: ילד בודד בהפס

החלטתי שזו משימת חיי - לעזור לילדים רגישים לפתח תחושת מסוגלות, לשפר מיומנויות חברתיות ולהיות בעלי ביטחון עצמי גבוה. כי ילד חסר ביטחון שלא יודע לנהל את עצמו - יגדל להיות מבוגר חסר ביטחון שמקבל החלטות גרועות בחייו.  תזכרו את המינוח "מקום בטוח רגשית" - האם קיים לילד מקום בטוח להתנסות ולהיכשל - מבלי שיושפל? איך אני עושה את זה בפועל? איך עוזרים לילד לשפר מיומנויות חברתיות?  יש כמה מרכיבים שחשוב ש"ינגנו" ביחד כדי לייצר הרמוניה, ויסללו לילד דרך בטוחה להתפתח בה. דרך שתיתן לו קודם כל