רובנו כהורים רוצים שילדינו יגדלו להיות בטוחים בעצמם. אנחנו מחמיאים להם, אומרים להם כמה הם חכמים, כמה הם מוכשרים, ואיך הם יכולים לעשות כל מה שהם רוצים. אבל אז, ברגע האמת – כשהם נתקלים באתגר, מתקשים למצוא חברים, או מתייאשים ממשהו – כל המילים היפות שלנו לא ממש עוזרות.
וזה לא במקרה. ביטחון עצמי לא נבנה ממילים. הוא נבנה מחוויות.
אז איך ילד באמת מפתח ביטחון עצמי?
1. ביטחון עצמי נבנה מתוך הצלחות – אבל לא בהכרח הצלחות גדולות
כהורים, יש לנו נטייה לחשוב שאם נרבה לשבח את הילד, הוא ירגיש יותר בטוח בעצמו. אבל ביטחון אמיתי מגיע לא מזה שאומרים לך שאתה מדהים, אלא מזה שאתה מרגיש שאתה מסוגל.
ילד מפתח ביטחון כשהוא חווה הצלחה, לאו דווקא בגדול – אלא במשהו שהוא מרגיש שהצליח בו. וזה נכון במיוחד בחברה. דימוי עצמי של ילד מושפע מאוד מאיך שהסביבה מתייחסת אליו – אם הוא מרגיש דחוי או לא מוצא את מקומו, זה פוגע בתחושת הערך שלו. לכן, במקום לצפות שהוא ישתלב מיד בקבוצות גדולות, כדאי לעזור לו למצוא מסגרת שבה הוא יכול להצליח חברתית בקצב שלו. זה יכול להיות קבוצה קטנה יותר, מסגרת שבה הוא מרגיש מובן, או סביבה שבה הוא יכול לתרום ולהיות משמעותי.
2. הורים אוהבים לפתור בעיות – אבל דווקא כשהילד פותר אותן לבד, הוא מתחזק
כמה פעמים ראיתם את הילד שלכם מתוסכל ממשהו, ורציתם מיד להתערב ולעזור לו? זה אינסטינקט טבעי. אנחנו רוצים להקל עליו, לחסוך ממנו כאב, לפתור בשבילו את הבעיה. אבל האמת היא שכל פעם שאנחנו "מצילים" את הילד שלנו, אנחנו מחמיצים הזדמנות קריטית עבורו – הזדמנות להבין שהוא יכול להתמודד לבד.
ביטחון עצמי לא נבנה מכך שאין בעיות – אלא מההבנה שגם אם יש בעיות, אני יכול להתמודד איתן.
במקום למהר לפתור עבורו את הבעיה, נסו להיות לצידו – אבל לתת לו את המרחב לנסות לבד. אם הוא רב עם חבר, אפשר לשאול אותו: "מה אתה חושב שכדאי לעשות?" אם הוא מתקשה במשהו חדש, אפשר לומר: "מה לדעתך יכול לעזור לך להשתפר?" זה משדר לו מסר ברור: למרות שאני כאן לעזור לך - אני מאמין שאתה מסוגל גם לבד.
3. הילד צריך להתאמץ כדי להרגיש מסוגלות
אחד הפרדוקסים הכי מעניינים בחינוך ילדים הוא שהם רוצים להרגיש תחושת הישג – אבל רק אם הם עבדו בשבילה. תחשבו על הרגע הזה שבו ילד מצליח לעשות משהו לבד בפעם הראשונה. איך העיניים שלו נדלקות כשהוא מבין שהוא עשה את זה בעצמו.
אבל אם מישהו היה עושה את זה בשבילו? לא הייתה שם תחושת גאווה.
ביטחון עצמי מתפתח כשילד רואה שהוא יכול ללמוד, להשתפר, ולנצח קשיים. אם הכל בא לו בקלות, או אם כל בעיה נפתרת עבורו, הוא מפסיד את החוויה הכי חשובה: ההבנה שהוא יכול. לכן, כדאי לאפשר לילד להתנסות, לטעות, להתאמן, ולהתמודד – גם אם זה לוקח זמן.
אם זה לא היה מספיק ברור - אנסח זאת שוב: חוויות הצלחה בתוך קבוצה – קריטיות לתחושת הערך העצמי
ילדים לא חיים בריק. הם כל הזמן מושפעים מהחוויות שלהם מול אחרים. אם ילד מרגיש שהוא "השונה" בקבוצה, שהוא לא מצליח לתקשר עם אחרים או שהוא תמיד זה שנשאר מאחור – זה עלול לפגוע בביטחון שלו, גם אם בבית אומרים לו כמה הוא חכם ומיוחד.
לכן, אחת הדרכים הכי טובות לעזור לילד לפתח ביטחון עצמי היא לוודא שהוא נמצא במסגרת שבה הוא מרגיש שייך ושווה ערך. לא כל ילד ירגיש בנוח בכיתה עמוסה או בקבוצה גדולה. לפעמים, הוא זקוק לסביבה קטנה יותר, שבה יש לו מרחב לבטא את עצמו, לקבל חיזוקים חיוביים ולבנות קשרים בקצב שנוח לו.
לסיכום
ביטחון עצמי לא נבנה מהבטחות או מחמאות – אלא מחוויות. ילד מרגיש בטוח בעצמו כשהוא רואה שהוא מסוגל, כשהוא חווה הצלחות קטנות שבונות אותו, וכשהוא לומד שהוא יכול להתמודד עם קושי ולא לברוח ממנו.
לכן, אם הילד שלכם מתקשה באתגרים חברתיים, אם אתם רוצים שהוא ירגיש מסוגל ושווה ערך, חשוב לוודא שהוא בסביבה שתומכת בקצב ההתפתחות שלו – כזו שתיתן לו כלים אמיתיים ולא רק מילים מעודדות.
כי ילד שמרגיש שהוא יכול – זה ילד שבאמת יכול.
Comments