“אני לא מצליח להירגע”

כשהילד באי שקט תמידי

יש ילדים קולניים, תזזיתיים, נוגעים –

ואנחנו ישר מבינים

שיש פה משהו רגשי.

ויש גם ילדים אחרים,

שהסערה הרגשית שלהם לובשת צורה אחרת:

• שואלים שאלות בלי סוף

• מזיזים כל חפץ לידם

• נוגעים, מדברים, קוטעים, משנים נושא כל הזמן

• לא מצליחים להישאר ברגע

אז אמנם הם "אסופים" יותר מבחוץ,

אבל מבפנים גם להם

יש אי שקט פנימי רגשי.

מה זה אי שקט פנימי אצל ילדים?

אי שקט פנימי הוא מצב שבו המערכת הרגשית של הילד מופעלת בעוצמה –

גם בלי גירוי ברור.

זה לא כעס, לא עצב, לא פחד –

אלא תערובת מבעבעת של הכל ביחד, בלי שם.

וכשהרגש הזה לא מקבל שם או עיבוד –

הוא מתרגם את עצמו לתנועה. דיבור, והמון מחשבות.

הילד לא יכול לשבת – כי הגוף שלו מנסה "לסלק"

את ההצפה הפנימית.

הוא לא שקט – כי השקט מרגיש לו מסוכן.

מה גורם לאי שקט פנימי להופיע?

• עודף גירויים בסביבה: מסכים, קולות, ריחות, מעברים תכופים

• עומס רגשי לא מעובד: הילד חווה ריב, תסכול, או פרידה – ולא היה זמן לדבר על זה

• לחץ סמוי: ציפיות בבית או בבית הספר שהוא לא מצליח לעמוד בהן

• קושי בויסות עצמי: כלומר, הוא לא יודע להרגיע את עצמו – ולכן הוא כל הזמן בתנועה כדי לא להרגיש

• רגישות גבוהה: ילד שקולט הכל – ו"מתמלא" מהר מאוד, מבלי יכולת לסנן

איך זה מרגיש לילד?

כמו לרצות לנוח – אבל לא למצוא תנוחה.

כמו לרצות להיות לבד – אבל לפחד להישאר לבד עם המחשבות.

כמו לרצות שיבינו אותך – אבל גם לא לדעת איך להסביר.

ולכן הוא לא אומר: "אני מוצף רגשית. "אלא: "אני משועמם!"

"מה עושים עכשיו?"

"תפסיקו לדבר איתי!"

"אני לא יכול!"

איך מגיבים כשזה קורה?

קודם כל – לא נבהלים מהתזזית

זה לא "הילד הבעייתי" – זה ילד שהמערכת הרגשית שלו כרגע בלי עוגן. והתגובה שלך היא העוגן.

מציעים קרקוע – לא משמעת

"לך לחדר להירגע!" לא תמיד עוזר. אבל כן עוזר: תנועה קצובה (כדור פיזיו, הליכה איטית); מגע רך (עיסוי ידיים, חיבוק עמוק); משימה פשוטה שמערבת חושים (למיין קלפים, לקלף גזר, להרגיש חומר)

משקפים בעדינות את מה שקורה

"נראה לי שהגוף שלך מנסה לעזור לך להוציא את מה שאתה מרגיש. רוצה שנמצא דרך להירגע ביחד?"

מראים שזה בסדר להרגיש – גם בלי להבין הכל

לא תמיד צריך הסבר. לפעמים צריך רק נוכחות רגועה שתעביר לילד: "אני איתך, אתה לא לבד בזה."

מה לא לעשות?

לא לצעוק: "מה נסגר איתך?"

לא לדרוש להירגע עכשיו! – זה מעמיק את הלחץ

לא לתייג אותו: "אתה כזה חסר שקט" – זה נחקק בתודעה

לא לנסות להבין יותר מדי – אלא פשוט להיות איתו ברגש

איך מחזקים ילד עם אי שקט רגשי?

• יוצרים שגרה עם רגעי האטה אמיתיים

• מפתחים "שפת רגש" בבית - מילים פשוטות לתחושות מורכבות

• מחזקים קשר רגשי גם בלי מילים - דרך מגע, זמן משותף, מבט

• מראים לו שהוא לא צריך "לשחק אותה רגוע" כדי להיות אהוב

• 
  

מילה לסיום

אני פוגש את הילדים האלה די הרבה, וזה תמיד מרגיש לי שהם זקוקים לפי 2 כוחות מאיתנו המבוגרים. כי הם גם צריכים להתמודד עם זה, וגם נבוכים מזה שהם לא יודעים איך להוציא את זה החוצה ולבקש עזרה.

כשאנחנו מרגישים שזה המצב,

בואו לפחות נפנה אותם ממשימה אחת: להשתחרר מהמבוכה והאשמה כשזה קורה להם. כי הם מבינים שזה לא מתאים, ולפעמים גם אומרים שלא אכפת להם לשאת במחירים.

אבל יהיה להם הרבה יותר קל

אם נשקף להם שאנחנו קולטים אותם, וזה בסדר שקשה להם, ושאנחנו אוהבים ומקבלים אותם גם ככה.