האם ידעתם שילדים חווים כאב רגשי בעוצמה גדולה פי חמישה מההנאה שהם מרגישים בחוויות חיוביות? זה בגלל שכשמשהו עצוב או כואב קורה, המוח משחרר הרבה קורטיזול - הורמון הלחץ. אבל כשמשהו כיף וטוב קורה, הוא רק משחרר קצת אוקסיטוצין. הנה דוגמא. דמיינו שמצאתם פתאום 50 שקל ברחוב. וואלה, מרגישים טוב, נכון? המון אושר על כסף חינם! עכשיו דמיינו שאתם נוסעים ברכב, הרוח מנשבת, ופתאום שטר של 50 שקל שהיה מונח מתחת לרדיו באוטו - עף לכם מהחלון. כואב נכון? הרבה יותר מהשמחה קודם על אותו סכום. מחקרים מראי

כשמדברים על הכנת ילדים לכיתה א', רוב ההורים חושבים על רכישת ציוד, לימוד קריאה וחשבון בסיסי. אך הצעד האמיתי שישנה את העתיד של ילדכם הוא בניית דימוי עצמי חיובי וביטחון עצמי איתן. מחקרים מראים שלדימוי העצמי של ילדים השפעה עצומה על הישגיהם מחקרים מראים שלדימוי העצמי של ילדים יש השפעה עצומה על הישגיהם בבית הספר ובכל תחומי החיים. ילדים עם דימוי עצמי חזק נוטים להצליח יותר, לא מפני שהם חכמים יותר,אלא כי הם לא מפחדים מאתגרים, מאמינים ביכולתם ונלחמים להשיג את מטרותיהם. איך בונים דימוי

הפעם אספר לכם על הרומן שלי עם קלוד. "קלוד" הוא מנוע הבינה המלאכותית שבו יצא לי להשתמש הכי הרבה יחסית לשאר המנועים שצצו כפטריות אחרי הגשם (אחרי צ'אט ג'יפיטי שהיה הראשון). פשוט היה לנו "קליק", אם תרצו... אני עושה עם קלוד בדרך כלל עבודת עומק. מקבל ממנו רעיונות לפתרונות שונים שאני חווה כבעל עסק, כמורה, כמנהל אירגון... תתפלאו - אני מוצא בו כמה דברים שגורמים לי באמת לחשוב. בדרך כלל כשיושבים לחפש תשובות בבינה המלאכותית - מתחילים במה שנקרא "פרומפט". זה אומר הנחיה למה אני רוצה לקבל ממ

בשנתיים האחרונות גובר בישראל השימוש במונח SEL, שמשמעו "למידה חברתית-רגשית". הוא קודם כל אומר שיש פה צורך בלמידה - והיא שונה מהלמידה המסורתית בבתי הספר (אנגלית, מתמטיקה, ספרות וכו'). באתי לעשות לכם סדר ולהציג לכם במפורש שלוש נקודות חשובות: 1- הילד שלכם זקוק לתהליך סדור של למידה בעולם הרגשי; 2- עושים את זה דרך קבוצות חברתיות; ו-3 - יש לכם ההורים חלק מאוד מסויים בכל התהליך הזה. אביב מוצפי למידה רגשית-חברתית נעשית בקבוצה, והיא הוכחה ככלי להפחתת מתח נפשי ולשיפור מערכות יחסים מהי ל

בדיוק כמוכם, מנהלים ומובילים במערכת החינוך,  גם אני -  שובר את הראש איך עוברים ללמידה מרחוק ועדיין מעניקים  משמעות .  למידה משמעותית.  קשר משמעותי.  העצמה משמעותית.  כלים משמעותיים לחיים.  אז - איך עושים את זה נכון? ========================== מה האמא הזו גילתה לי ? אני קופץ רגע למשהו חדש שלמדתי השבוע,  שיעזור לנו בזה.  אמא אחת לתלמידה שהיתה אצלי בחוג קראטה התקשרה וסיפרה שלילדה קשה מאוד עם כל הלמידה מרחוק והיא נתקפת בכי וכעסים לעיתים קרובות. והאמא חסרת אונים - לא יודעת איך לעז

החודש קיימנו את הכשרת המדריכים שלנו - המדריכים שלכם. ככה זה נראה כשהתאמצנו להסתדר יפה לתמונה: כולנו היינו הילדים האלה ש: רודפים אחרי זבוב בכיתה כי הוא יותר מעניין מהשיעור; ביישנים ולא יודעים להתחיל בשיחה; הולכים מכות מדי פעם כי... פשוט כי ככה זה; עושים שטויות ופוגעים לעצמנו בחיים החברתיים, ובהצלחה בלימודים; הולכים לאיבוד בין עשרות המשימות היום-יומיות ומתקשים להבין מה רוצים מאיתנו; ובעיקר - רואים את העולם בדרך ייחודית - שונה מכולם! מדריך אחד, לא חושב כמו מדריך אחר; ילד אחד, לא

אתחיל בשיתוף כנה:  בשנתיים האחרונות סרבתי להמון משפחות  שרצו לעבוד איתנו בתהליך  של התפתחות אישית של הילד שלהם.  מדובר בהורים שפנו אלי באופן אישי,  כי הילד שלהם היה זקוק לתהליך מאוד מסוים,  והיה אחרי כמה נסיונות שלא צלחו עם מטפלים או מאמנים אישיים.  הם פשוט התחברו למסרים שעליהם התכנית שלי בנויה (בצדק. ואני עומד מאחוריהם).  התהליך שלנו משרת היום מעל 60 בתי ספר בארץ,  והוא בנוי עם כלים מאוד חזקים ורלוונטיים לילד:  עולם תוכן אטרקטיבי (אומנויות לחימה; אילוף כלבים) מערך מובנה בכיש